ריבקינד נ' הסתדרות מדיצינית "הדסה" עין כרם

פסק דין

פרופ' אברהם ריבקינד, התובע בתיק זה, מכהן משנת 1999 כמנהל המחלקה לכירורגיה כללית בבית החולים האוניברסיטאי "הדסה עין כרם", המנוהל על ידי הנתבעת.

הנתבעת החליטה לקיים מכרז לתפקיד מנהל מחלקת כירורגיה כללית, בו רשאי התובע להשתתף, והודיעה על כך לתובע ביום 29.11.11.

בעקבות הודעת הנתבעת הגיש התובע הליך זה בו הוא עותר לאסור על הנתבעת לקיים הליכי מכרז למשרת מנהל המחלקה לכירורגיה כללית. עמדת התובע היא כי הוא זכאי לכהן כמנהל המחלקה לכירורגיה כללית עד למועד בו יגיע לגיל הפרישה (בשנת 2016) וכי החלטת הנתבעת לקיים מכרז לתפקיד זה פוגעת שלא כדין בזכותו האמורה.

הנתבעת סבורה כי החלטתה לקיים מכרז לתפקיד מנהל המחלקה לכירורגיה כללית התקבלה כדין, משיקולים ניהוליים עניינים ובתום לב ואין היא פוגעת בזכות כלשהי של התובע.

העובדות

התובע, יליד מאי 1949, הינו רופא מומחה בכירורגיה, חוקר ומרצה. מאז סיום לימודיו בשנת 1979 התובע מועסק אצל הנתבעת. בעבודתו אצל הנתבעת מילא התובע תפקידים כרופא, כמורה וכחוקר וקודם לדרגת פרופסור בשנת 1994.

הנתבעת היא חברה לתועלת הציבור בשליטת ארגון נשים ציוניות הדסה והיא מפעילה את בתי החולים "הדסה" בירושלים - בעין כרם ובהר הצופים.

הנתבעת מקיימת יחסי עבודה קיבוציים. במסגרת זו חותמת הנתבעת על הסדרים והסכמים קיבוציים עם ארגוני עובדים המייצגים איגודים מקצועיים שונים, בהם הסתדרות רופאי ישראל (הר"י). בשנת 1954 נחתמה "חוקת העבודה לרופאי הדסה" (להלן: "חוקת העבודה"). לפי העדויות ששמענו, חוקת העבודה משנת 1954 אינה החוקה הראשונה שנחתמה בין הנתבעת לבין איגוד מקצועי של רופאי הנתבעת, אלא הוא מהווה תיקון לחוקת עבודה קודמת משנות ה-30. יש לכך תימוכין בהוראת סעיף 50 לחוקת העבודה.

סעיף 19(א)(6) לחוקת העבודה קובע:

"19. דרגות הרופאים במשרות קבועות ומשך תקופת השרות בכל דרגה ודרגה הן כדלהלן:

א. בשירות בתי החולים והמרפאות –

(6) רופא מנהל מחלקה – תקופת שירותו אינה מוגבלת בזמן".

ביום 20.6.94 נכרת הסכם קיבוצי בין הר"י מצד אחד לבין הממשלה, קופת חולים של ההסתדרות והסתדרות מדיצינית "הדסה", מצד שני. בסעיף 11 להסכם הקיבוצי הוסכם כי ימונו ועדות פריטטיות לדיון בנושאים שונים. אחד הנושאים היה "רוטציה של מנהלי מחלקות".

בשנת 1998 פירסמה הנתבעת מכרז למשרת מנהל/ת המחלקה לכירורגיה בבית החולים "הדסה" עין כרם. במכרז פורטו הכישורים והדרישות כתנאי להצגת מועמדות לתפקיד, והובהר כי:

"ייתכן כי המנהל/ת הנבחר/ת ישרת/תשרת במסגרת עתידית של חטיבה כירורגית, אשר בראשה יעמוד מנהל חטיבה ויהיה/תהיה כפוף/ה לו במסגרת הגדרת סמכויות וכפיפויות שתיקבענה בעתיד. המינוי כפוף להסכמי הר"י והמועצה המדעית בהקשר למינוי ותקופת הכהונה של מנהלי מחלקות והקמת חטיבות".

הליכי המכרז לתפקיד מנהל המחלקה לכירורגיה כללית הסתיימו ביום 29.8.99 בבחירתו של התובע כמנהל המחלקה. בו ביום נחתם בין התובע לבין הנתבעת, באמצעות מנכ"ל הנתבעת דאז, פרופ' אבי ישראלי, מסמך שאלה הוראותיו:

"1.א. מוסכם כי פרופ' ריבקינד ימונה כמנהל המחלקה הכירורגית לתקופת ניסיון של 2 שנים. במהלך תקופה זו יהא כל צד רשאי להפסיק את המנוי בהודעה בכתב שתימסר לצד האחר. במקרה כזה, יחזור פרופ' ריבקינד להיות מועסק ב"הדסה" בתנאים ובמעמד של מנהל יחידה.

ב. בתום תקופת הניסיון, ואם יעמוד בה בהצלחה, יוארך מינויו של פרופ' ריבקינד למנהל המחלקה הכירורגית לתקופה של 5 שנים (להלן – תקופת המינוי הראשון").

ג. "הדסה" תהא רשאית, לפי שיקול דעתה הבלעדי, להאריך את כהונתו של פרופ' ריבקינד כמנהל המחלקה הכירורגית לתקופה נוספת של 5 שנים (להלן: "תקופת המנוי השני"), בהודעה בכתב שתימסר לפרופ' ריבקינד שנה לפני תום תקופת המינוי הראשון.